התייבשות

 הנוזלים בגוף האדם מהווים כ- 70% ממשקלו. לכן החשיבות הרבה בשתיית מים.

 הגוף לא מתרגל לשתייה מועטה של מים. וככל שחסר בגוף יותר נוזלים כך הנזק

לפעילות תקינה של מערכות הגוף עולה.

 הגורם להתייבשות:

אנו חשים בצמא רק לאחר שאיבדנו כ- 2 ליטרים של נוזלים, במצב זה קשה להשלים את החסר בבת אחת, וזהו הפער שבין רמת ההתייבשות להרגשת הצמא.

 מניעת התייבשות:

 איבוד הנוזלים מהגוף מרביתם בזיעה. לכן יש לשתות מים ככמות המים האובדת בזיעה.

 בקיץ – במנוחה- עד שתי כוסות מים בשעה

 במאמץ- 4-5 כוסות בשעה

יש לשתות גם כאשר לא מרגישים צמא.

 סימני התיבשות הם:

כאבי ראש וסחרחורת, סומק בפנים ואדמומיות, דופק מהיר וחלש, נשימה מהירה ושיטחית, צימאון ויובש בפה, עור חם ויבש, אי מתן שתן, אפטיות, אדישות, חולשה, עייפות ואפילו עירפול חושים.

 טיפול במקרה של התייבשות:

 יש להשכיב את הנפגע במקום קריר ומוצל ולהסיר ביגוד עודף ולוחץ. יש להרטיב את פניו וגופו של הנפגע. בהתייבשות קלה יש לתת לנפגע לשתות בקצב איטי ומנוחה. בהתייבשות בינונית וקשה יש לפנות את הנפגע למרכז רפואי להמשך טיפול תוך השגחה על מצב נשימה ודופק. בהתייבשות קלה ובינונית, כאשר הנפגע בהכרה ומתקשר עם הסביבה, יש לחייב אותו לשתות גם אם הוא מסרב בטענה ששתה מספיק, אך השתייה תיעשה בקצב איטי ובלגימות קטנות. לנפגע בהתייבשות קשה אין לאפשר לשתות בכוחות עצמו מחשש לחנק ויש לעזור לו בכך (באם הוא מסוגל לשתות), בלגימות קטנות וקצב איטי. כאמור, במהלך הפינוי יש להשגיח על מצבו של הנפגע.