שיטות לכיבוי שריפה

 עקרון הכיבוי בכל סוג של שריפה מבוסס על "סילוק" אחד מתוך שלושת גורמי האש או הפרדתם. קיימות ארבע שיטות כיבוי והן:

 א. בידוד- מטרתה של שיטה זו היא לבודד את החלקים הבוערים מן החלקים הבלתי בוערים. שיטה זו מסלקת את גורם ה"חומר" (חומר דליק) מתוך שלושת גורמי האש. שיטה זו מקטינה את היקף השריפה. למשל: הזזה של עיתון בוער מוילון, סגירת ברז גז בישול.

 ב. השנקה – שיטה זו מטרתה להפסיק את אספקת החמצן לאזור הבעירה. עם הפסקת אספקת החמצן לאזור הבעירה, ייפסק תהליך השריפה בהדרגה. שיטה זו מסלקת את גורם החמצן משלושת גורמי האש. למשל: שפיכת חול, שימוש במטף כיבוי אש.

 ג. קירור – מטרתה של שיטה זו היא להוריד את רמת הטמפרטורה באזור הבעירה עד מתחת לנקודת ההתלקחות של אותו חומר. שיטה זו מסלקת את גורם ה"חום" משלושת גורמי האש. למשל: שפיכת מים.

 ד. הפסקת התהליך הכימי של שרשרת הבעירה – באמצעות שימוש בגזים ובאבקות מיוחדות לשרפות כדוגמת גז הילון ואבקת כיבוי.

 בחירה של שיטת הכיבוי מותנית בדרך כלל בסוג השריפה,בממדיה ובאמצעים העומדים לרשות הכבאים .